לפני כ-3,200 שנים, כשארץ ישראל עוד נקראה כנען, התבססו באזור הישראלים והפלשתים, דבר שהוביל לסדרה של מאבקים על שליטה בשטח. הדים למאורעות האלו תועדו בסיפורי כיבוש הארץ בספר יהושע ובמאבקים עם עמי האזור שמופיעים בספר שופטים.
מי שירצו להכיר את האירועים האלו יותר מקרוב יכולים גם להגיע לאתרים ארכיאולוגיים, שקיומם הוא עדות למאורעות המאה ה-12 לפני הספירה. אחד מהאתרים האלו הוא מצודת גלאון שביער גוברין. "מצודת גלאון מספקת הצצה למציאות הגיאופוליטית שבה נאבקו הכנענים, הישראלים והפלשתים זה בזה", אומרים ד"ר סער גנור וד"ר איתמר וייסביין, שחפרו את האתר מטעם רשות העתיקות.
החל מהיום (חמישי 29.10) מצודת גלאון נחנכה מחדש ונפתחה לציבור, לאחר שעברה שיקום, חידוש והנגשה לאנשים עם מוגבלויות. המצודה נחשפה לציבור לראשונה לפני שש שנים, וכעת בתום עבודות שדרוג מקיפות היא נחנכה מחדש, במסגרת שיתוף פעולה בין קרן קימת לישראל לרשות העתיקות.
מצודת גלאון בימי השופטים | הדמית AI על בסיס הצעת שחזור של ד"ר איתמר וייסביין
"בתחילת המאה ה-12, ארץ כנען עוד נשלטה על ידי המצרים, ותושביה היו בני חסותם”, מוסיפים גנור ווייסביין על חשיבותו של המקום. “אלא שאז, הופיעו שני שחקנים מרכזיים נוספים באזור: הישראלים והפלשתים. נראה, שמצודת גלאון הוקמה במיקום אסטרטגי, הצופה על הדרך הראשית שחיברה בין מישור החוף לשפלת יהודה, מתוך ניסיון כנעני או מצרי להתמודד עם המצב הגיאופוליטי החדש".
המבקרים במצודת גלאון יוכלו לראות שרידים של מבנה ריבועי, שמידותיו כ-18 על 18 מטרים, ובארבע פינותיו נבנו מעין מגדלים. קירות האבן הרחבים שימשו בסיס לקירות עשויות לבני בוץ, שלא השתמרו. בכניסה המזרחית למבנה נותרה אבן סף גדולה שמשקלה מוערך בכשלושה טון. פרט לאלו אפשר לראות במקום שרידים של טאבון לבישול, ואזור שכלל הנראה שימש להחזקת בעלי חיים.
כלי חרס בני 3,200 שנים שנמצאו בחפירות | דפנה גזית, רשות העתיקות
בעבודות החידוש של האתר הושקעו כ-400 אלף ש”ח, שכללו את הטיפול במצודה עצמה, ציפוי המבנים בחומר משמר המשתלב בנוף ובאופי האתר, והדגשת חדרי המצודה והמבנה כולו. לצד אלה הוסדרו חניה ודרך גישה, הוקם חניון פיקניק ונוספו חניות נגישות, שביל נגיש למצודה ומערך שילוט חדש.
עשרות בני נוער השתתפו בחפירות מצודת גלאון | סער גנור, רשות העתיקות
לדברי עמי שחר, סמנכ"ל שימור ברשות העתיקות: "מבחינתנו, הארכיאולוגיה לא מסתיימת בחשיפת השרידים. חשוב לא פחות להבטיח שהאתרים יישמרו לאורך שנים, ושהציבור יוכל להמשיך וליהנות מהם גם בעתיד”.
יו״ר קק״ל, אייל אוסטרינסקי, מדגיש גם הוא את חשיבות פתיחת האתרים ההיסטוריים לציבור. ״שימור אתרי המורשת של ארץ ישראל הוא חלק מהחיבור שלנו לשורשים ומהאחריות להעביר את הסיפור של הארץ לדורות הבאים. מצודת גלאון מאפשרת לציבור לפגוש מקרוב פרק מרתק בתולדות הארץ, בתוך נופי יער גוברין”.
.jpeg?&width=576&height=600)
היי,
מה תרצה לכתוב על "בין הישראלים לפלשתים: המצודה בשפלה שחושפת מאבק מלפני 3,200 שנה"?