אתמול (שבת 21.2) התמוטט חלק ממצוק הכורכר בחוף סידנא עלי בהרצליה, במקטע מתוחם וסגור לציבור. לא היו נפגעים באירוע. עם זאת, ברשות הטבע והגנים מזהירים כי לכל אורך מצוק החוף של ישראל – מחוף פלמחים ועד חדרה, קיימת סכנת התמוטטות מיידית.
מצוק כורכר נוצר מהתאבנות של חול ים שמכיל כמות גדולה של קוורץ. החול בחופי ישראל נוצר מבלייה של סלעי גרניט באתיופיה, שמוסעים דרך נהר הנילוס במצרים אל הים התיכון. משם החול ממשיך עם כיוון הזרימה של הגלים צפונה, ונחסם באופן טבעי על ידי הר כרמל.
חול
מאתיופיה שהגיע דרך מצרים | חוף פלמחים - צילום: יעקב
שקולני
התערבויות אנושיות בזרימת המים – הגדולה שבהם היא הקמת סכר אסואן, אבל גם בנייה של שוברי גלים, מעגנות ומרינות, גורמים לחסימה כמעט מוחלטת של הגעת חול חדש. בכך רצועת החוף שמתחת למצוקים מצטמצמת, ורכסי הכורכר נשארים חשופים לפגיעת הגלים שמכרסמים בהם. גם כריית חול מהים לצרכי בנייה, שבעבר נעשה באישור וכיום מתרחש באופן לא חוקי, גורם לצמצום החוף ולהגדלת הפגיעה ברכסים.
גורם נוסף וקריטי שמשפיע על עליית מפלס הים הוא שינויי האקלים. אלו מורגשים באירועי גשם או שרב קיצוניים שמתגברים בשנים האחרונות. תוצאה מוכרת אחרת של אותה התופעה היא גם המסת קרחונים בקטבים הצפוני והדרומי, אלו מביאה לעלייה בגובה פני הים.
מה אפשר לעשות על מנת למנוע את הקריסה?
קריסת מצוקי הכורכר היא תופעה טבעית, כחלק משינויים שמתרחשים כל הזמן. עם זאת פעילות אנושית מאיצה את התהליך. כל בנייה אנושית בתוך המים גורמת לחסימת מעבר של חול ומעצימה את התהליך. לצערנו, כוחות כלכליים בין לאומיים מתעניינים פחות בהשפעות הסביבתיות של הפעולות שלהם. באפקט פרפר מרהיב אנו רואים היום כיצד פרויקט הנדסי שנבנה לפני קרוב ל-60 שנים מוביל להתמוטטות המצוקים בישראל היום.
פגיעת
גלי הים גורמת לכרסום המצוק | שמורת חוף השרון – צילום:
יעל כפיר
רשויות מקומיות רבות מבצעות פעולות לחיזוק המצוקים, ולבנייה של מסלעות שיגנו על הכורכר מפני בלייה. עם זאת, נראה שהפעולות האלו מצליחות בעיקר לעכב את הקריסה, אבל לא למנוע אותו לחלוטין.
הדרך הטובה ביותר לנו, כמבקרים ונופשים בים, להימנע מפגיעה היא להישמע לשילוט הבטיחות וההסברה שמוצב בתחתית המצוקים. ולוודא שכשאנחנו נהנים בחוף אנחנו לא מתיישבים מתחת לסלעים.
היי,
מה תרצה לכתוב על ""סכנה מיידית מפלמחים עד חדרה": למה מצוקי הכורכר מתמוטטים?"?